ת"ט 48797-01-14 ליברטי פרופרטיס בע"מ נ' בן דוד

1. בפני התנגדות לביצוע שטר שהוא שיק על סך של 21,000 ₪ בחתימת יד המבקש לפקודת המשיבה ומועד פירעונו ליום 25.3.12. השיק חולל בהוראת ביטול וא.כ.מ.

המבקש הגיש התנגדות לביצוע שטר וטען כי המשיבה חסמה לו את דרכו לעסק המסעדה וזאת על מנת לבנות שני מגדלי מגורים. המבקש הפנה להוראות סעיף 15(א) לחוק השכירות והשאילה התשל"א-1971 וטוען כי הינו פטור מתשלום דמי השכירות. עוד טען המבקש כי מנכ"ל המשיבה העניק לו 9 חודשי שכירות חינם. המשיבה, לטענת המבקש בתצהירו, הרסה לו את המתחם של הכיסאות והשולחנות וזאת לאחר פסיקתא שהשופטת אסרה עליה להרוס לו את המתחם ועל כך הוגשו תלונות במשטרה.

המבקש מציין כי ביום 20.1.13 התקיים דיון אצל כב' הרשם אמיר צ'כנוביץ ובגלל שלא רשם את מה שהוא רושם היום בתצהירו לא ניתנה לו הזכות להביא את כל הראיות והמוצגים שברשותו.

בהמשך אומר המבקש כי בתחילת עבודות הבנייה עדיין היו שתי דרכים לעסק אבל רק בתחילת הבנייה ולכן ההמחאה הראשונה היתה צריכה להיות משולמת. כן סבר הרשם צ'כנוביץ אבל עכשיו יתרת ההמחאות אשר בוטלו הם כאשר נחסמה הדרך לעסק לחלוטין ולכן הוא פטור מתשלום.

בשולי הדברים טען המבקש כי הגיש תביעה בסכום העולה על מיליון ש"ח לתשלום נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגותה של המשיבה.

לתצהירו צירף המבקש שתי תמונות עליהן ציין "לפני ואחרי". כמו כן צירף עמוד ראשון של כתב תביעה ללא מספר תיק או ראיה כלשהיא כי הוגש לבית המשפט.

2. במעמד הדיון טען ב"כ המשיבה כי מדובר במעשה בית דין ואין המבקש יכול להתגונן בטענותיו אלו. בניגוד למבקש, הגיש ב"כ המשיבה העתק החלטתו של כב' הרשם הבכיר אמיר צ'כנוביץ אשר ניתנה בהתנגדות לביצוע שטר שהגיש המבקש בגין שקים אחרים שניתנו למשיבה לשם תשלום דמי השכירות וכן הגיש העתק פסק דין שניתן על ידי כב' השופטת עידית ברקוביץ אשר ניתן במסגרת תביעת הפינוי שהגישה המשיבה כנגד המבקש.

אפשרתי למבקש להשיב לטענתו זו של ב"כ המשיבה וקבלתי בליל את טענות חסרות הגיון ואינן עונות לנדרש כפי שיפורט להלן.

3. דיון והכרעה:

אין מחלוקת כי השיק נשוא הבקשה לביצוע בתיק זה הינו שיק שנועד לתשלום דמי שכירות על פי הסכם שכירות אשר לא הוצג על ידי איש מהצדדים.

אין מחלוקת כי המבקש ביטל את השיקים שנועדו לתשלום דמי השכירות וכי ארבעה שקים הוגשו לביצוע כנגד המבקש בעבר וההתנגדות שהגיש המבקש נדונה בפני כב' הרשם הבכיר צ'כנוביץ ונדחתה.

מעיון בהחלטה שניתנה שם עולה כי המבקש טען שם את אותן הטענות שטען אף בפני בהתנגדותו לשיק המבוצע בתיק זה. כב' הרשם הבכיר צ'כנוביץ מפרט בהחלטתו את טענת ההגנה והיא חסימת דרכי הגישה למסעדה, שהוא הנכס המושכר, והריסת מתחם הכיסאות והשולחנות ששימשו את מסעדתו של המבקש. ההחלטה אף נוקבת באותו סעיף 15 לחוק השכירות והשאילה המעניק, לטענת המבקש, את ההגנה כנגד פירעון השיקים.

בהחלטתו, דוחה כב' הרשם הבכיר צ'כנוביץ את ההתנגדות משום שהמבקש אינו עומד בתנאי סעיף החוק הנ"ל הדורש הימנעות מוחלטת מלעשות שימוש במושכר כתוצאה מחסימת דרכי הגישה למושכר. כב' הרשם בכיר צ'כנוביץ מגיע למסקנה, בעקבות הודאתו של המבקש כי לאחר תחילת עבודות הבנייה נותרו שתי דרכי כניסה לבית העסק, כי לא נמנע מהמבקש לעשות שימוש במושכר וכי המבקש המשיך להפעיל את המושכר כך שלא מדובר במניעה מוחלטת מלעשות שימוש במושכר כנדרש על פי תנאי סעיף 15 לחוק והפסיקה הרלוונטית.

4. כאשר עומת המבקש עם ההחלטה ועילת ההגנה הדומה לעילה לה טען בהתנגדות שנדונה בגין שיקים אחרים, טען המבקש במהלך הדיון כי באותם חודשים להם התייחסו השקים נשוא התובענה הקודמת, טרם נחסמה דרכו למושכר באופן מוחלט אך לאחר מכן, חסמו את דרכו לחלוטין בחודש השני לעבודות הבנייה. ניתן לראות, הן בתצהיר התומך בהתנגדות והן במעמד הדיון בתשובה לשאלה ישירה על כך, נמנע המבקש מלציין מועדים ספציפיים וגרסתו במעמד הדיון מבולבלת ואינה אחידה.

המבקש אף עומת עם פסק דינה של כב' השופטת ברקוביץ ממנו עולה כי ביום 5.12.11 ניתן פסק דין לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד-1984 על פיו ניתן כנגדו צו פינוי המושכר עד ליום 31.1.12 אך מועד זה נדחה ליום 30.4.12 בכפוף לתשלום דמי השכירות במלואם בגין כל חודש בנפרד ומראש בנוסף לתשלום דמי הניהול והתשלומים עבור מיזוג האוויר החלים באותם החודשים.